שדמתי: אילקה רוה שר

”אילקה”… הדמות, הקול הרועם והייחודי, החיוך, החליל הצמוד, הגו הזקוף והקומה התמירה.

אילקה עלה ארצה עם משפחתו בהיותו בן ארבע מן העיר באקו באז׳ארביז׳אן (1920). בתחילת דרכם בפלסטינה התגוררה המשפחה בשכונת נוה־צדק ולימים בשכונת נורדיה. הבית היה ספוג בשירים רוסיים עממיים ואלה התנגנו בפי כל בני המשפחה אשר עסקה ב״תעשיית החלב" (מספר שנים טובות לפני שעוד חלמו על תנובה).
בשנת 1939 הצטרף אילקה לקיבוץ גינוסר עד שהתגייס (כמיטב בני הנוער בתקופה) לצבא הבריטי וגם שם, בצד תפקידיו כחייל (אופנוען וקשר בין העמדות) לא הפסיק לנגן ולשיר בפני החיילים.
לאחר פציעתו ותקופת שיקום ארוכה חזר לקיבוץ גינוסר ומתתיהו שלם (המלחין והמשורר הכפרי מקיבוץ רמת־יוחנן) שידל אותו לעבור לקיבוץ רמת יוחנן שבגוש זבולון. אילקה שהה ברמת יוחנן כשנה ומשם, בשנת 1944 חזר לתל אביב והתפרנס כעובד עירייה. אילקה לא נטש את קשריו עם מתתיהו שלם ורמת יוחנן והרבה לבקר, לנגן ולשיר שם בכל הזדמנות.

אילקה נהג להסתובב בין חופי הנחלים בהם צמחו קני־סוף, לגלף בעצמו את חליליו ולנקב בהם בעמל רב ובדיוק מוסיקלי מדהים את אותם חורים זעירים מהם נבעה המוסיקה והשירים שבחר לבצע.

יחד עם רעיתו אביבה חרשו את הארץ וקולם הגיע לארצות רבות שמעבר לים, ארצות בהם הצמד ”אילקה ואביבה” הפך לשם נרדף למדינת ישראל המתחדשת והמתהוה.
אילקה ואביבה הקליטו כעשרים תקליטים במרוצת קריירה ארוכה ובין עשרים וארבעת שירי התקליטור תוכלו למצוא ולשמוע שירים מכל התקופות ובגווני ביצוע וליווי שונים.

מתוך אתר העמותה למורשת הזמר העברי